תוכן

יא) והתשובה בזה, כי ודאי שמאותן י' נקודות הראשונים, לא היו רק ה' נקודות לבד, זו גדולה מעלתה על זו, והם בחי' ה' פרצופים הנ"ל, שנעשו אחר התיקון. והנה, כל נקודה ונקודה מהם, צריך שתהיה כלולה מי' נקודות פרטיות שבה, כדי שיעשו אח"כ כ"א מהם, בחי' פרצוף א', כלול מי"ס. ואמנם לא היה כך מתחלה, והיה חילוק באלו הנקודות, באופן זה, כי הנקודה א' ב' ג', כולם היו שלימות בכל חלקיהם. פירוש, שבכל נקודה מהם, היה בחי' י' נקודות פרטיות, וכ"א מאלו הג"ר, היתה כלולה מי' נקודות. אמנם הנקודה הראשונה כתר, היתה גדולה מכל הי' נקודות, [נ"א מכל הנקודות] אשר למטה ממנו. וכן הב' נקודות, שהם הב' וג', חו"ב, היו גדולים מכל מה שלמטה מהם. אבל הנקודה הד', אשר היא בחי' ז"א, לא יצאה כלולה מי' נקודות פרטיות שבה, רק יצאתה כלולה מו' נקודות, שהם ו' נקודות התחתונים הנקודה ההוא, וחסרו ממנו ג' נקודות הראשונים הפרטיות בה. באופן, שאע"פ שאמרנו שז"א כלול מו' נקודות, אינם אפילו נקודה אחת שלימה, רק ו' נקודות פרטיות, שבנקודה אחת, וחסרו ממנו שלשה ראשונים. והרי יצא ז"א חסר, משאר הפרצופי הג' העליונים. ואמנם הנקודה הה' שממנה נעשה הנוקבא דז"א, אין לומר בה שיצאה כלולה מי', על דרך ג' ראשונות, שא"כ נמצאת מעלתה גדולה מז"א. אמנם נקודה זו, היא נקודה פרטית, מן י' נקודות שהיו צריכין להיות בנקודה שלה, והיא בחי' הכתר שלה בלבד.